דיני משפחה

עפרה בריל משרד עורכי דין
OFRA BRILL LAW OFFICE

מתמחה בדיני משפחה מקרקעין
עורכת דין ומגשרת – קודם כל אדם !

עורכת דין עפרה בריל במשרד

דיני משפחה

 נישואין

הסדרת מיסוד הקשר בין בני זוג בשתי דרכים נפוצות: מסגרת דתית, שבהם בני הזוג מקיימים את ההליך הנדרש בהתאם לדתם המקנה להם מעמד נישואין. מסגרת אזרחית, שבהם המדינה, כגוף חילוני, מקנה להם את מעמד הנישואין, מסגרת אשר אינה נהוגה במחוזותינו ועל בני הזוג המעוניינים במסגרת אזרחית, להינשא בחו"ל (היעד המועדף הינו קפריסין) ו/או בטכסי נישואין פרטיים/רפורמיים/קונסרבטיביים.

גירושין

הסיום הפורמאלי של קשר הנישואין בין שני בני הזוג, יעד אליו מגיעים לקוחותיי בליווי לאורך כל ההליך, מפרוץ המשבר בין בני הזוג ועד לסידור הגט בפועל – טקס  אשר מסיים את קשר הנישואין והופך את בני הזוג לגרושים.

התרת נישואין

בישראל, ענייני גירושין ונישואין של יהודים, חייבים על פי חוק להידון בבית דין רבני על פי ההלכה. הסדר זה כופה על כל אזרחי ישראל הרשומים כיהודים להינשא על פי הדין הדתי. כל זאת, למעט במקרים בהם בני הזוג אינם מעוניינים בכך ומוצאים פתרונות חלופיים כגון נישואי חו"ל/רפורמיים וכיו"ב. במקרים בהם מדובר בזוגות אשר נישאו בנישואין אזרחיים במדינות אחרות, או כאשר מדובר בזוגות מעורבים אשר אחד מבני הזוג הוא יהודי והשני אינו יהודי או אף במקרים של זוגות חד מיניים, הרי שעם פרוץ המשבר בחיי בני הזוג, ימצאו בני הזוג את הפתרון בבית המשפט למשפחה ולא בבית הדין הרבני. עסקינן בהליך מיוחד שנתון בסכמות בית המשפט לענייני משפחה, המאפשר לבני זוג נשואים לפרק את הנישואין שלהם במקרים מיוחדים אשר אינם נופלים בגדרו של חוק שיפוט בתי דין רבניים או הדין האישי. הליך זה הינו הליך של התרת נישואין, ולבית המשפט לענייני למשפחה מוקנית הסכמות השיפוטית לכך.

הסכמים: הסכמי ממון, הסכמי ממון וגירושין, הסכמי ידועים בציבור הסכמי שלום בית, הסכמי מתנה/הלוואה

הסכם ממון וכיו"ב - הסדרת האלמנטים הרכושיים-ממוניים ואף תחומים נוספים כמו ערכאה שיפוטית אליה יפנה הזוג במקרה פירוד ו/או גירושין, משמורת על הילדים ועוד. ההסכם יכול להיערך בין בני זוג נשואים או זוג שטרם נישאו, תוך שקיים הבדל בגוף מאשר ההסכם. בהסכמה הדדית בין בני זוג שטרם נישאו יש צורך באישור נוטריון ו/או בימ"ש ו/או בית הדין הרבני, ואילו כשמדובר בזוג נשוי, מדובר בהסכם צופה פני עתיד, שנועד למנוע מחלוקות עתידיות בכל הקשר למערכת היחסים הרכושית בין בני הזוג. בכל מקרה כגון זה, יש צורך באישור בית משפט וקבלת תוקף משפטי של פסק דין להסכם.

הסכם ידועים בציבור - הסכם בין בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים פורמלית זו לזה, תוך שבוחרים שלא לעשות כן. לאורך השנים צוברים בני הזוג רכוש משותף ואף במקרים רבים מביאים ילדים משותפים לעולם. המדינה מכירה בידועים בציבור לצורך החלת זכויות וחובות. בהסכם שכזה מדובר בייעוץ, הסדרת ממון, הפרדה רכושית ו/או שיתוף / שיתוף חלקי, הסדרי התנהלות החיים, תגמול בעת פרידה, דרכי פרידה ועוד.

הסכם שלום ביתאנשים המצויים במשבר זוגי ומנסים לחיות ביחד, אך רוצים לתת מתווה להתנהלות החיים שלהם, להתוות את עיקרי דרכי התנהלות החיים המשותפים מעלים את הסכמותיהם בהסכם כתוב. הסכם זה יכול להגדיר הסדר, צופה פני עתיד, והיה ובמידה והזוגיות תעלה על שרטון ובני הזוג יאלצו להיפרד זה מזו. הפרידה יכול שתיעשה בדרך זו בדרכי נועם, וזאת למרות שפרידה מלווה כמעט תמיד בצער ובשברון לב, למי מהצדדים, לצדדים שניהם ולילדיהם.\

הסכמי מתנה/הלוואה הסכמים בין הורים וילדים, הסכמים בין בני משפחה, ייעוץ והכוונה. הסכם תפור ללקוח כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו.

ביטול הסכמים

במקרים נדירים קיימת אפשרות לביטול הסכם, כל זאת, למרות שמדובר בסוגיה קשה ודי נדירה. יש לשמוע ולבחון היטב הסיטואציה ואת העילות לביטול הסכם. במסגרת בחינת מכלול הנסיבות, אני עומדת ובוחנת היטב את הנחיצות והסיכויים שבהם ניתן לבטל הסכם. לעיתים אנשים מבקשים לבחון מה הסיכויים לביטול הסכם. לטענתי, חוסר מעש מביא לסיכוי 0, ניסיון לביטול הסכם מביא לסיכוי מעל 0. הנני פועלת בהגינות וביושרה כלפי הלקוח/ה המבקש/ת לבטל ההסכם, ובמקרה קיצוני בו נראה כי אין סיכוי לביטול ההסכם, אינני מגישה תביעה, והנני ממליצה שלא לפנות לערכאות משפטיות.

משמורת, החזקת ילדים, זמני שהות

היחסים המשפטיים שבין הורה לילדיו, כגון הזכות של ההורה לקבל החלטות עבור ילדו והחובה של ההורה לדאוג לצרכי הילד. יחסים אלו מוסדרים באפוטרופסות שהינה הזכות והחובה לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם ועוד.

בעת גירושין, שני ההורים נשארים אפוטרופסיים טבעיים של ילדיהם, ללא קשר בחזקת מי נשארים הילדים. לשני ההורים רצוי ומומלץ שיהא מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים כמו נושאי חינוך ובריאות.

הסדרי המשמורת, החזקת ילדים וזמני השהות נקבעים על פי טובת הילדים ובהתאם להמלצות תסקירי פקידת הסעד שהינה עובדת סוציאלית שמונתה מכוח בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ככל שנדרשת התערבות הרווחה לבחינת טובת הילדים. זמני השהות הם תקופות זמן המוגדרות בהן ההורה שהילדים אינם בחזקתו, זכאי לראותם.

ההורים יכולים להגיע למשמורת ילדים, זמני שהות בהסכמה הדדית, בינם לבין עצמם אך חובה עליהם לקבל אישור בית משפט להסכם זה, אישור הנותן להסכם תוקף של פסק דין. כמו כן, הסכמים אלה אינם סופיים וניתנים לשינוי בעתיד בשינוי נסיבות ככל שישנו כזה, אך יש לפנות לערכאה המתאימה, דהיינו, לבית המשפט או לבית הדין הרבני בבקשה לשנותה בהתאם לטובת הילד ולנסיבות. מסמרות שנקבעו בעבר, משתנות עם השינויים של חיינו. ישנן דרכים רבות להגיע להסדרי משמורת. הורה משמורן אינו חייב להיות האם, משמורת משותפת וכיו"ב והכל רצוי שיהיה בהסכמה ובבחינת טובת הילד.

מזונות ילדים / מזונות אישה

מזונות ילדים מזונות ילדים מהווים תשלום או שווה ערך לתשלום המשולם באופן קבוע על ידי מי מההורים שחייב במזונות ובדר"כ ע"פ הדין האישי מדובר באב, לצורך כיסוי ההוצאות הנדרשות לקיומם וגידולם של הילדים. מזונות ילדים משולמים כל עוד הילדים קטינים – עד גיל 18 ו/או סיום ביה"ס התיכון ו/א ו הגיוס לצה"ל, ע"פ המאוחר ביניהם. עד הגיעם לתום תקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי הם יורדים לשליש או למחצית מתקופה זו. הורי הילדים מחויבים לדאוג לצרכי הקיום של ילדיהם עד הגיעם לבגרות וגם כאן הפסיקה רבה, ענפה ונתונה להתפתחויות רבות.

כל ילד זכאי למזונות מהוריו, גם אם הוריו אינם נשואים זה לזה, גם אם אביו מעולם לא ידע על קיומו, וגם אם אביו נשוי לאישה שאינה אימו. יש להסדיר את גובה המזונות בהתאם לקריטריונים שונים כמו הדין האישי, גיל הילדים, יכולתם הכלכלית של ההורים, גובה הכנסות, צרכים הכרחיים וצרכים כלליים של הילדים ועוד.

מזונות אישה אישה נשואה זכאית לקבל מזונות מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לו הורגלה בחיי נישואיה, בעת חייהם המשותפים של בני הזוג - מדובר בכלל "עולה עימו ואינה יורדת". סכום המזונות אמור לכסות את כל צרכי האישה כגון: מזון, ביגוד והנעלה, הוצאת דיור ואחזקת בית הכוללים שכר דירה או משכנתא, צרכים אישיים, הגיינה, איפור, חוגים, הוצאות רכב, לימודים ועוד הוצאות שהאישה הוציאה עת היו הצדדים חיים בשיתוף. גובה סכום המזונות נקבע על סמך קריטריונים שונים בהתאם להכנסת הבעל ויכולתו הכלכלית. ובמקרים מסוימים אין הבעל מחויב לזון את אשתו, גם אם עודנה אשתו. ראוי לציין כי כל מקרה ומקרה נבחן לגופו ואין במקרה אחד כדי להשליך על משנהו ועל כן מוטב להגיע לפגישת ייעוץ משפטי ולפרוס את התמונה כולה טרם קביעת מסמרות.

תביעות רכוש - הלכת השיתוף ואיזון המשאבים / פירוק שיתוף / כינוס נכסים

הלכת השיתוף ואיזון המשאבים חלוקת רכוש בין בני זוג – בניגוד למה שנהוג לחשוב, חלוקת נכסים יכולה להתבצע גם ללא גירושין, ניתן לחלק רכוש גם כשמערכת היחסים תקינה לחלוטין בין בני הזוג והסדר החלוקה נועד לצרכי ביטחון ותאום ציפיות בלבד בין בני הזוג. חשוב להיוועץ בעו"ד על מנת לדעת לאיזה ערכאה יש לפנות, מהו ההליך המתאים ביותר, שכן במקרים של ידועים בציבור מדובר בהלכת השיתוף ואילו כאשר בני הזוג נשואים לרוב מדובר באיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון, תוך שעו"ד מקצועי ומומחה, יודע לשאול את השאלות הנכונות לכל מקרה ומקרה.

פירוק שיתוף מרבית בני הזוג שמגיעים למצב של טרום גירושין, מחזיקים לכל הפחות בנכס אחד משמעותי המצוי בבעלותם המשותפת והוא דירת המגורים שלרוב רשומה על שם שני בני הזוג. כמו כן, יש מקרים סבוכים אחרים בהם הדירה רשומה על אחד הצדדים שהגיעו עם הדירה לפני הנישואין, דירת ירושה, רישום פורמאלי על שם אחד מבני הזוג וכיו"ב. כל שותף במקרקעין יכול לפנות לערכאות, בנסיבות ותנאים שונים המצריכים פנייה לבית המשפט בבקשה להליך פשוט שנקרא בקשה לפירוק שיתוף. אך, גם הליך זה כפוף לתנאים, כגון מגורי קטינים בדירה מומלץ להתייעץ בכל עניין ועניין.

כינוס נכסים כאשר בני הזוג מצויים בהליך גירושין ואינם מצליחים להגיע לעמק השווה בנוגע להסדר מכירת הדירה, וחלוקי דעות, מכשילים את מכירת הדירה, קיימת האפשרות למנות כונס נכסים הממונה על ידי בית המשפט ו/או שניתן למנות עורך דין מטעם אחד מבני הזוג ו/או על ידי בני הזוג ולקבל אישור על ידי בית המשפט לצורך מכירת הדירה. משמעות הדבר הינה פיקוח של בית המשפט על המכירה, החל ממתן הוראות לכונס הנכסים, דרך אישור הסכם המכר עם הקונים וקביעת שכר הטרחה של הכונס. חלק מפעולות כונס הנכסים הם: קבלת חוות דעת שמאי שיעריך את שווי הדירה, פרסום מודעה לקונים פוטנציאליים, עריכת התמחרות וניהול משא ומתן, עריכת הסכם מכר, דיווח ביצוע העסקה לרשויות המס ועוד. חשוב לציין שכינוס נכסים באופן הזה הינו משתלם ביותר לשני בני הזוג, כיוון שהליך זה מסייע להם למכור את הדירה ללא ריבים מיותרים ועם מזעור חיכוכים בדרך.

ירושות / צוואות / עזבונות

ירושות על פי חוק הירושה, מדובר בהעברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, אז הירושה היא על פי הצוואה. במקרה ואין צוואה, מדובר בירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של המנוח, על פי כללים הקבועים בחוק. כדי לחלק את הירושה, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.

צוואות מסמך הקובע מי יירש את רכושו ונכסיו של אדם לאחר מותו, ההחלטה האם לערוך צוואה או לא היא בידי האדם הרוצה לצוות רכושו לאחר מותו לפי רצונו האישי בלבד. על מנת לקיים את הצוואה, יש להגיש בקשה לקיום צוואה בפני הרשם לענייני ירושה במקום מגורי הנפטר.

עזבונות סך כל הרכוש, הנכסים, הזכויות והחובות שהיו לאדם בעת מותו פרט לאלה: כספים שיש לשלם לאחר פטירתו על פי חוזה ביטוח, חברות בקרן פנסיה, חברות בקופת תגמולים – כל אלה מוסדרים בצוואה במידה ויש. אם המנוח לא הותיר צוואה, העיזבון מחולק בהתאם לכללי הירושה המצויים בחוק הירושה.

אבהות

תביעה הצהרתית המתאימה לשני הצדדים, השואלת האם אדם הוא האב או אם לאו. מדובר בדיני נפשות, שכן מדובר בקביעת סטאטוס, שבכוחו לקבוע בין היתר אם הקטין כשר או ממזר. התביעה משמשת ככלי לאישה שילדה ילד לאדם שאינו מכיר בקיומו ובאבהותו כלפי הקטין, על כל המשתמע מכך, לרבות חובותיו לזון ולתמוך כלכלית בקטין. מצד שני, זהו כלי היכול לשמש גבר אשר נולד לו ילד לאישה אשר טוענת שהוא לא אבי הילד והאב מעוניין להיות חלק מחייו של הילד. תביעה זו יכולה להיות מוגשת לבית המשפט ע"י אחד מהוריו של הקטין, ע"י אפוטרופוס אשר מינה עבורו בית המשפט או ע"י הקטין.

אפוטרופסות

תביעת משמורת משפטית (לא רק אחריות הורית) המקנה כשרות משפטית, הסמכות להכריע ולקבל החלטות ביחס לילד, אדם חפוי, חלש פיזית, נפשית וכד' - לייצגו, לדאוג לצרכיו ולרווחתו האישית. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מחייב גם את בית הדין הרבני.

אימוץ

הליך משפטי המקנה לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד לאנשים אחרים. קבלת אישור על אימוץ מחייבת בדיקה קפדנית של משרד הרווחה שאכן האדם מתאים ומסוגל לגדל ולזון את הילד, משום שאימוץ מחייב לגדל את הילד המאומץ בפועל. אימוץ יכול להינתן לאנשים אשר איבדו את ילדיהם, זוג אשר רוצה לצרף ילד אל משפחתם, מבוגר אשר מקים משפחה חד הורית או אפילו גבר אשר התחתן עם אלמנה והוא מאמץ את ילדיה. למרות שמדובר בהליך משפטי ומדובר בתהליך שאין בו הריון, בני הזוג המאמצים נחשבים להורים לכל דבר ועניין ואין הבדל בין יחסו החוקי של ילד מאומץ כלפי האדם המאמץ לבין ילד והוריו הביולוגיים. מדובר בדר"כ בהליך ארוך, חסוי ומבוקר, ובו נבחנת כשירות המאמץ מכל בחינה אפשרית. גם כאן, טובת הילד הינה מעל הכל.

חטיפת ילדים

חטיפת ילדים מתרחשת בין בני זוג נשואים או גרושים על רקע סכסוך משפחתי כלשהו, בעיקר סכסוכים הנוגעים למשמורת או לזמני שהות של בני הזוג על ילדיהם. במקרים של חטיפה בישראל, יש למלא תלונה ולפעול בהתאם להנחיות. אך, לעיתים לא מדובר בחטיפה בגבולות ישראל, אלא בחטיפת ילדים לחו"ל – למצבים כאלה ישראל הצטרפה לאמנת האג בשנת 1951 המסדירה היבטים אזרחיים בשל חטיפת ילדים בינלאומית, קיימת מחלקה אשר תפקידה המרכזי לטפל בבקשות נכנסות ממדינות אחרות, שליחת בקשות יוצאות למדינות אחרות במקרים של חטיפה מישראל. תכלית האמנה והחוק הינה להבטיח שהמשמורת על הילדים שנחטפו על יד אחד ההורים, תיקבע רק על ידי בית המשפט במקום המגורים הקבוע לילד ולא בבית המשפט במדינה הזרה, כל זאת תוך מטרה לקדם את טובת ורווחת הילד.

אלימות במשפחה

אלימות במשפחה היא התעללות נפשית, פיזית, מינית, כלכלית ואח' של בן משפחה אחד במשנהו. אלימות בין בני זוג לעיתים מופעלת בכמה צורות: פיזית, נפשית, מילולית, מינית ואף כלכלית. ההתנהגויות יכולות להתבטא בצורה של איומים, השפלות מילוליות ופיזיות, מעקבים, הטרדות, הצרת צעדים, בידוד חברתי, מניעת שליטה על משאבים כלכליים, השלכת חפצים, אונס או פגיעה מינית, פגיעות פיזיות שונות, לעיתים ניסיונות רצח ולדאבוננו הרב, אף רצח. ניתן לפתור מקרי אלימות במספר דרכים, פנייה למשטרה, לערכאות, לגישור, ניתן להוציא צווי מניעה ו/או צווי הגנה כנגד הבעל המכה להבטחת מדור שקט ושליו, צווי הרחקה וסעדים נוספים.

ייצוג בכל הערכאות

עו"ד עפרה בריל מייצגת ומופיעה הופעה ייצוגית בכל הערכאות המשפטיות, הן בבית משפט לענייני משפחה, ביהמ"ש המחוזי, ביהמ"ש העליון והן בתי דין רבניים השונים, הן ביד"ר אזורי בו מוגשות התביעות והן ביד"ר גדול בירושלים.

 
אתם כאן: דף הבית דיני משפחה